הכנסייה הפרנציסקנית בהר תבור
התעוררתי השכם בבוקר וניסיתי להיזכר מה היו התכניות שלי להיום. קורה לי לפעמים. אז סקרתי את האופציות בראשי... קניות - עדיין לא צריך, פגישות - אין היום, עם המחנה של הצופים כבר סיימתי, הראיון לעיתון גם הוא מאחורי, אף אחד לא צריך להגיע, אולי אני צריכה לצאת לבקר מישהו? בינגו! את ישו.
במרחק של נסיעה קצרה מביתי שבעמק יזרעאל נמצאים הרי נצרת, הגליל התחתון, הכנרת וגם הר תבור, האזורים שבהם ישו טייל ועשה ניסים ונפלאות אי אז בימים.. והיום, השישי באוגוסט חוגגים בעולם הנוצרי את חג ההישתנות ובמיוחד בכנסיית ההישתנות שעל הר ההישתנות. אז ארזתי מצלמה ילדה ובעל ובדרך עדכנתי אותם לאן מדוע ולמה:
וואנס אפון אטיים בדיוק היום לפני אלפי שנים, יצא ישו עם כמה מתלמידיו הנבחרים פטרוס, יעקב ויוחנן לטייל על פסגת הר תבור, לפתע החלו פניו של ישו לזהור כמו שמש, בגדיו החלו להלבין ולהשלמת החיזיון הופיעו במקום גם משה ואליהו בשביל לחזק את העדות. ובלי סאונד הרי אי אפשר, אז ברקע נשמע קול משמיים שהודיע - "זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון" את חגיגות הרגע הזה שבו הפך ישו מיהודי חביב לבן של אלוהים, אנחנו עולים לראות.
המלצה לטיול בהר תבור
הדרך העולה מהכפר דבוריה אל פסגת ההר היא צרה ומפותלת ומצריכה ריכוז בנהיגה במיוחד כשמגיע רכב ממול. הנסיעה במעלה ההר, עם החומה הקטנה על סף הכביש והנוף שמבצבץ בין העצים מכניסה אותי כבר לאווירה איטלקית.
עם הרכב אפשר להיכנס דרך שער האבן (שנקרא שער הרוחות) ולהתקדם אל אזורי החניה. מכאן מוביל שביל הליכה שעובר בין עצי ברוש אל מתחם הכנסייה.
מצפון לשביל, בין העצים מבצבצת כנסייה יוונית אורתודוקסית
החל מהמאה ה-4 לספירה היה הר תבור מוקד עלייה לרגל, נבנו עליו כנסיות, מנזרים וביצורים שנכבשו ע"י שליטים מוסלמים, נהרסו ונבנו שוב מספר פעמים.
לאחר שהותר לנוצרים לחזור אל ההר תוכננה כנסיית ההישתנות הנוכחית ובשנת 1919, בדיוק לפני מאה שנים, החלה בנייתה המחודשת בתכנונו של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצ'י.
שרידים מהכנסייה הצלבנית שעמדה כאן בעבר שולבו בבניה החדשה וניתן לראות את חלקם בחלק התחתון של הקריפטה.
במתחם הכנסייה ישנם שרידים רבים של מבנים עתיקים, מנזר שמשמש למגורי הנזירים ומרפסות תצפית מרשימות
חג ההשתנות
כשהגענו לכנסייה כבר הצטופפו בה מאמינים רבים, נוצרים מהגליל וממקומות שונים בארץ ובעולם, כולם ממתינים לתהלוכה הקצרה שהתחילה בשעה 10.30
הטקס עצמו נערך בחלק העליון של הכנסייה שנקרא "אפסיס", אחד המקומות המרשימים ביותר בחלל הפנימי כשבמרכזו פסיפס מקסים שמתאר את רגע ההישתנות של ישו כשלצידו משה ואליהו ובחלק התחתון שלושת המלווים.
מתחת לאפסיס נמצאת הקריפטה שמעוטרת בחלונות וויטראז' עם ציורי טווסים שמסמלים את חיי הנצח בנצרות
בשלב הזה של הטקס החלו בתפילות ומזמורים שהיו אמנם נעימים לאוזן אך מתמשכים ומתמשכים..
אפילו הנזיר בשחור נראה כאילו שהספיק לו והוא עבר לקרא מה חדש באינסטוש
יצאנו מהכנסייה וטיפסנו למרפסת בשביל לדגום מהנוף של עמק יזרעאל מזווית שפחות מוכרת לנו
בדרך היורדת מההר אפשר לעצור ולצאת לטיולים רגליים בשביל סובב הר תבור או בשביל החלמוניות.
אם לא הגעתם לכאן במיוחד בחג ההישתנות או באחד מחגי הנוצרים האחרים, כדאי לתזמן את הביקור לעונת הסתיו, אז פורחות החלמוניות הצהובות ומזג האוויר מתאים לטיולים
שבעי מזמורים ונופים ירדנו מההר..
ולסיום, נקודה אישית משפחתית - בילדותי, שעברה בחלקה בכפר תבור אצל סבא וסבתא, גדלתי על סיפורי הכנסייה הזו שנראתה בולטת ביום ומוארת בלילה.
סבא שלי היה המכונאי של משאבות המים של הכנסייה, הנזירים היו מכנים אותו "המהנדס".
כשהיו קוראים לו לתקן את המשאבות היו מציידים אותו בחבילות וממתקים שהגיעו ישירות מאיטליה והיו מצרך נדיר בתקופה ההיא.
משאבת המים הזו שצילמתי עברה תחת ידיו המיומנות פעמים רבות...
מידע ליוצאים לדרך -
שעות פתיחה של הכנסייה - 08.00-12.00 , 14.00-16.00 בשבתות וחגים פתוח רק בין השעות 08.00-11.30
בכניסה לשביל החלמוניות יש מעט מאוד מקומות חניה ולכן אפשר לעצור לצד הדרך ולהיצמד מאוד לצדדים.
החלמונית היא פרח בר מוגן - אסור לקטוף, לרמוס או לשבת עליה בשביל תמונה לאינסטגרם :)
הכניסה לכל המקומות בחינם.
תודה ענת, כנראה שהגיע הזמן לחדש את הביקור.. אם תרצו להיכנס אל הכנסייה בשילוב עם שביל החלמוניות אז שימי לב לשעות הפתיחה היחסית מצומצמות..
ענבל כתבת כל כך יפה. הייתי שם לפני הרבה שנים ולא זכרתי שאפשר להכנס לכנסיה. עשית לי חשק לבוא בסתיו לראות את החלמוניות. והסיפור של סבא שלך והממתקים מאיטליה, ממש נוסטלגיה נעימה וכנראה גם טעימה
תודה זיוה, פעם אחת עליתי ברגל אל ראש ההר ואני זוכרת את החוויה כקשה מבחינה פיזית.. ממליצה לך מאוד להגיע כשהכנסייה פתוחה, מרגיש קצת כמו חו"ל באמצע עמק יזרעאל
ענבל, זה פוסט מקסים. את שביל הפסגה אני כמובן מכירה, ובילדותי היינו עולים להר ברגל השכם בבוקר לראות את הזריחה, אבל לא ידעתי שיש תאריך ספציפי להשתנות, ואני לא בטוחה שביקרתי בתוך הכנסייה. יפה שלקחת את בתך באמצע הקיץ להכיר עולם אחר כל כך קרוב לבית. כתבת מאוד יפה. ההיסטוריה המשפחתית מרתקת.
תודה רבה ניני, גם הכנסייה לא רעה ;-)