כבר אורזת את הבלגן ועושה מהפיכה בעליית הגג
מכירים את אלו שמודיעים ביום בהיר אחד ברשתות החברתיות שהם מתחילים דיאטה ואז מתעדים את ההתקדמות היומית? אז זה מה שהתכוונתי לעשות... רק לא עם דיאטה או הפסקת עישון או כל עניין קיומי אחר, פשוט הייתי צריכה דחיפה קלה עם נושא שהזנחתי שנים רבות - שיפוץ עליית הגג.
המטרה הייתה להעלות בכל יום תמונה שנראית קצת יותר יפה מזאת של יום האתמול וכך להתקדם לאט לאט בדרך אל האושר לקול מחיאות הכפיים המעודדות של חברי הנאמנים.
אבל כמו דחיינית מקצועית, גם את זה דחיתי, אבל לפחות זכרתי לצלם! אחרי חצי שנה של התקדמות בקצב של צב הגיע משבר הקורונה והביא עמו ירידה דרמתית בבקשות לייעוץ ותכנון טיולים והמון המון זמן פנוי. נגמרו התירוצים, כולל אלו שסתם המצאתי וזהו אין ברירה, מדרגות העץ קוראות לי!
זה התחיל בתחושת נחישות שהפכה לבושה ובעיקר יאוש גדול והמון שאלות.
מאיפה מתחילים? מה קודם למה? אגרנות זו מחלה? ומתי לעזאזל הלכתי עם התיק המכוער הזה?
נתחיל בתמונות.
(הלוואי שיכלתי לכתוב שהתמונות הן להמחשה בלבד)
כמו שאומרים אנשי המגזר... השם ישמור!
שלב ראשון - בהייה.
שלב שני - הפנמה.
שלב שלישי - שוב בהייה.
שלב רביעי - הפנמה שהבהייה לא עוזרת.
שלב חמישי - מתחילה לחשוב על תכנית מעשית.
מאה מטרים עמוסים בכל טוב ובכל רע שמונחים על שטיח מאובק ומרופט, ממש לא ראלי להוריד את הכל למטה ואני מחליטה לעבוד בשיטת הסלאמי (צמחוני, צמחוני...) בצעדים מדודים ובחלקים.
להעביר את הכל לצד אחד, להחליף שטיח ואז להחזיר רק את מה שעבר מיון יסודי (טוב, יסודי בערך).
מתחילים להערים ערימות
פינת הווידוי - אם יש משהו אחד שממש מגעיל אותי בחיים האלו זה ג'וקים, מעדיפה לפגוש נחש / עקרב ואפילו עכבר רק לא ג'וק!
אבל העדפות לחוד, ומציאות לחוד.
הגעתי אל מחלקת פרוקי הרגליים.
מה זה מחלקה?? גדוד, אוגדה! ולא, הם לא עמדו בשורה כמו בצבא מסודר, זה היה יותר דומה לפאודה.
זה לא שחסכתי מכם את התמונה, פשוט קשה לצלם בזמן מנוסה וקריאות איכס איכס ומילים נוספות שהבלוג לא סופג.
השטיח המרופט לפני ואחרי הגלגול-
קופסאות הפלסטיק השקופות הפכו לחברות הכי טובות שלי, אפשר להעמיס אליהן הכל בלי לשמוע אף מילה של ביקורת. לא שאלו אותי אפילו פעם אחת "בשביל מה את שומרת את השטות הזאת?"
סוף סוף שלב פריסת השטיח החדש, איזה כיף שיש לי הנדימן צמוד!
הגיעו לעשות בקרת איכות
שלב האיטום - חשוב מאוד להגנה מפני גדודי צבא פרוקי הרגליים (אל תשאלו איך גיליתי שהן באמת מתפרקות...)
שלב המיונים, כמה ניירת!!
ושוב מעבירים ערימות מצד לצד, מיונים, זריקות
פינת המציאות-
משקפת עתיקה וסט של מאפרות משיש בתוך מארז על מצע קטיפה, נראה שייך למסיבות קוקטייל או לשולחן מפואר של משחקי קלפים.
בטח ראו ימים יפים יותר, בדיוק כמו עליית הגג.
רדיו ישן שבטח ניגן מוזיקה שמתאימה למאפרות (מאיפה הוא הגיע לכאן??)
תחנות ברוסית??
ואלפי מפות מטיולי הראשונים בתקופה הביזנטית.
בחיי, נדמה לי שמצאתי את אטלנטיס!
סוף סוף רואים אור בקצה המנהרה, שעמום הקורונה עשה את שלו בדיוק בזמן, כי מי יודע לאן כולנו נרצה להתפזר בעוד כמה ימים של בידוד ביחד.
ועכשיו, הרשו לי להציג מהפך!
(מסך עולה, תופים תופים...)
פינת-המיטה-הישנה-שלא-רציתי-לזרוק-כי-יש-לה-ארגז-שמכיל-הרבה-שטויות
שעכשיו זכתה לכינוי - הצימר!
פינת-הכלים-שאף-אחד-לא-זוכר-שהם-כאן
שעכשיו זכתה לכינוי - בית המוזיקה!
פינת העבודה - אירופה זה כאן
המקום שבו נאספים כל ספרי הטיולים, החוברות, המפות, הברושורים וגם הדברים המשעממים שכוללים בעיקר ניירות מהשותפים הטבעיים שלי - מיסים, חשבונות, קבלות, ביטוחים...
כך זה נראה לפני -
ועכשיו ♥
הפינה-שנראית-כמו-זולה-של-דירת-רווקים
עכשיו זכתה לכינוי המכובד - הסלון!
האזור-הכי-מבוקש-בבית
הפאב ! !
ועכשיו גם יש גישה לחלון ולנוף של עמק יזרעאל (דרמתי בשעות הערב)
לפעמים נכפים עלינו ימים של עצירה, זמן לסיים תכניות שהעלינו לבוידעם (במקרה שלי - תרתי משמע) זמן להירגע קצת ממירוץ החיים, זמן לפתח יצירתיות.
בימים הבאים אני מתכננת לעשות קצת יצירות עם הבת הקטנה, חומרי הגלם יהיו מפות, גלויות, וברושורים שאיתם אולי נעשה קולאז'ים על קנווס, נצפה קופסאות ישנות, אוריגמי..
ואולי נדחה את כל זה וסתם ננוח, בחיי שעבדתי קשה!
אעדכן...
טסים לחופשה באירופה ואין לכם זמן לשקוע בתכנונים?
אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר, לתכנון מסלול טיול מקצועי ומפורט שיבנה בדיוק עבורכם!
ענבל - 054-7300484 או באמצעות שליחת טופס פרטים נוספים והזמנת מסלול