צרפת ושווייץ- נפלאות הסתיו

חלק רביעי - האלפים השוויצרים

למכורים לאנגליה קוראים אנגלופילים, המכורים לצרפת מכונים פרנקופילים אבל איך קוראים למכורים לשווייץ?

אז נכון אני גם קצת אנגלופילית, קצת אוסטרופילית ואפילו הולנדופילית אבל בעיקר שוויצרופילית. למה? לא ממש יודעת, אין לשווייצרים סיפורי גבורה היסטוריים מרשימים, אין בית מלוכה עם סיפורים עסיסיים או ארמונות מפוארים במיוחד ואפילו המחירים לא ידידותיים בעליל..

אולי זה בגלל שמאז שאני זוכרת את עצמי כל הטיולים המשפחתיים זרמו בסוף אל המשפחה בשווייץ, עבדתי שם והתאהבתי באוכל בסיפורים ובעיקר בנופים המשגעים ובמסורת החיים שהם משמרים

היום יצאנו לטיול באלפים הברניים שבקנטון ברן ובהרי קנטון ווד, מאחר וכבר חרשנו בעבר את המקומות המרכזיים כמו עמק לאוטרברונן וגרינדלוואלד, הפעם טיילנו לאיטנו בין כפרים הרריים יפים וסביב אגם תון.

טירת איגל (אגל) Aigle Castle

טירת איגל נראית כמו טירת אבירים מהאגדות, היא נבנתה במאה ה-12 מזרחית לעיירה איגל, מוקפת כולה בכרמים ובתוכה כיום שוכן מוזיאון היין. מכאן מתחיל הטיפוס אל ההרים.

את טירת איגל אני אוהבת במיוחד, את המראה הקסום שלה הייתי רואה בכל יום בדרך הלוך וחזור ממקום העבודה שלי בעיירה איגל.

בהחלט חלומי, הכי שווייץ שאפשר לדמיין, גם כשהכרמים ירוקים וגם בחורף כשהכל סביבה לבן משלג.

את רואה? שם אימא ואבא עבדו במאה הקודמת

כשעזבנו, במקום שעון זהב, קיבלנו ספר של העיר עם תמונות עתיקות של הטירה...

שאטו ד'או היא בירת הכדורים הפורחים של שווייץ, כבר ארבעים שנה שמתקיים בה בשבוע האחרון של חודש ינואר פסטיבל בינלאומי של כדורים פורחים מרהיבים (בינואר 2019 הפסטיבל ה-41)

הכנסייה המפורסמת של שאטו ד'או בראש הגבעה.

במורד הגבעה נראה כאילו שיש צל של עץ דקל רק בלי הדקל..

האזור הזה אמנם רחוק מאוד מהמקום שבו הסתובבה היידי בת ההרים מספרה של יוהנה ספירי, אבל אפשר לדמיין אותה מדלגת לה על הגבעות באחו גם כאן..

אגם תון מתחיל לבצבץ בין ההרים באופק

אגם תון הוא האגם המערבי לעיר אינטרלקן, טיול סביבו עם עצירות בעיירות בחופים ובאטרקציות יכול להימשך גם יום שלם.

תצפית אל האגם מעל העיירה שפיץ לכיוון המעגן והטירה העתיקה מימי הביניים

תיראו איזה יופי! גם הנוף נחמד..

שלווה אינסופית, אפשר להזדקן כאן בשקט

מערת סנט ביאטוס- St. Beatus Caves

וואנס אפון אה טיים, או ליתר דיוק במאה ה-6 לספירה, שימשה המערה כמקום מסתור ליצור מיתולוגי שנראה כמו דרקון, הדרקון שהפחיד ואיים על תושבי המקום גורש אל המערה ע"י הנזיר ביאטוס הגיבור! וזהו, כאן יש לי חור בסיפור כי בשלב מסוים התגוררו נזירים במערה. מה עלה בגורלו של הדרקון? איך נזיר שבטח לא אכל הרבה הצליח לגרש את הדרקון? הרבה שאלות נזרקות באוויר בזמן שאנחנו מטפסים למעלה..

מערת הנטיפים אורכה כק"מ אחד והסיור בה אורך כשעה. ראיתי כבר מערות יפות ממנה, אך העלייה בשביל עם המדרגות (שוב מדרגות!!) מעקה העץ, ובמיוחד התצפית מהמרפסת אל נוף האגם זה פרייסלס!

אגם תון ממרפסת התצפית של המסעדה

שיחזור חיי הנזירים במערה

המפלים הפנימיים והנטיפים

מתוך המבנה העתיק שבו נמצאת גם מסעדה, נופל מפל יפה לכיוון הכביש, בשנת 2016 נבנה גן משחקים מעץ ליד מגלשת הדרקון הוותיקה של המערה, ובדרך למטה אפשר להיכנס למוזיאון קטן לחקר מערות.

אל טירת אוברהופן כבר לא הספקנו להיכנס אבל גם מבחוץ המראה שלה עם הרגל הנטועה בתוך האגם מקסים, עצרנו למנוחה בטיילת הסמוכה, מכאן מחכה לנו נסיעה ארוכה לדירה.

מתעוררים לבוקר שמשי ורואים מהחלון איך הכל בוהק והראות מצוינת ומזמינה לצאת שוב אל ההרים.

באתר התיירות המעולה של שווייץ מצאתי שהיום מתקיימות בכפר גריון חגיגות הורדת הבקר.

בכל שנה בסתיו, לפני שמתחילים השלגים, מורידים את הבקר שנהנה מהעשב הירוק של הקיץ במקומות הגבוהים, אל העמקים שבהם יהיה יותר קל ונעים לטפל בהם.

כל כפר וכפר חוגג בתאריך אחר. הפרות והעזים מקושטים בכתרי פרחים מסורתיים וצבעוניים, השיירה עוברת לקול שמחת ההמונים ובכיכר המרכזית לרוב מתקיים שוק, דוכני אוכל ומוזיקה שווייצרית מסורתית

פונדו מעולה!

דוכני הראקלט לפני הסתערות ההמונים, ואני חשבתי ששווייצרים מנומסים ועדינים. עכשיו פחות.

מתכוננים לשירת היודל

בירידה מההר אנחנו פוגשים אותן שוב אוגרות אנרגיה לקראת ההמשך

ממשיכים לכיוון העיירה סנט מוריס (זו שבחלק הצרפתי של שווייץ ולא עיירת הסקי סנט מוריץ המפורסמת שבחלק הגרמני) ומחליטים לעלות אל מערת הפיות שעברנו לידה עשרות פעמים ואף פעם עוד לא נכנסנו.

העלייה מתחילה מארמון שנבנה במאה ה-16 ומשקיף על נהר הרון, כשהגענו התקיימה בארמון תערוכה מקסימה "עליסה בארץ הפלאות" שבה הוצגו ציורים נפלאים

טיילנו קצת בגני הארמון הפורחים

שוב מטפסים, שוב מדרגות שלא נגמרות..

יש אור בקצה העלייה

לא תאמינו אבל גם למערה הזאת יש סיפור שמתחיל בוואנס אפון אה טיים, ויש לו שתי גרסאות ארוכות שמספרות שתיהן על סכסוך בין פיות טובות לפיה רעה שנגמר לא משהו..

בשביל להצדיק את השם ובעיקר למשוך תיירים מדור ההמשך מקבלים בכניסה למערה מפה עיוורת שעליה צריך לסמן לאורך ההליכה במערה את המקומות שבהם מוצאים פיות קטנות תלויות או מודבקות על הקירות והתקרה.

נשמע נחמד לא? אז זהו שלא. במיוחד כשהולכים בשיירה וכולם מגלים ביחד את "הפיות" שהן בעצם בובות זולות שנקנו בבזאר זול ממדינה שמייצרת בזול. בחייכם שווייצרים ציפיתי מכם לקצת יותר השקעה אחרי כל המדרגות שטיפסתי

מזל שלא כולם היו שותפים להרגשה ומשימה הוכתרה בהצלחה!

בחלק החמישי והאחרון תוכלו לקרוא על המשך הטיול באזור אגם ג'נבה

לחלק החמישי - אגם ג'נבה