חלק ראשון - אגם אנסי
כבר אורזת חולמת מתכננת ויוצאת לטיול למרכז עמק הרון - האלפים הצרפתיים ושווייץ
אורזים איתי שלושה דורות - האימא המייסדת, הבעל, והקטנה מדור ההמשך
הזמן - יומיים אחרי תחילת הלימודים, שזה מספיק בשביל לשריין מושב טוב בכיתה, שלום שלום למורה ויוצאים לשבועיים!
טיסה לג'נבה ויציאה דרומה לכיוון אנסי, בדרך עושים גיחה קצרה לכפר איבואר שעל גדות אגם ג'נבה, כי למרות שפעם עבדנו תקופה ארוכה בשווייץ רק 60 ק"מ מזרחית לכפר איכשהו פספסתי אותו וחבל..
קסם על ים כינרת או ימת למאן...
איבואר הוא כפר עתיק שמעליו בולט צריח הכנסייה הכסוף וגגות הטירה מימי הביניים. את הרכב משאירים בחניון שמחוץ לכפר ונכנסים לטיול רגלי בין הרחובות היורדים לכיוון מעגן הסירות הקטן.
הכפר כולו פורח וצבעוני ומלא בתי קפה וחנויות קטנטנות.
מה להזמין?
דור המייסדים ודור ההמשך בגלידה וקפה ראשונים שאחריהם יגיעו עוד רבים, כן ירבו !
שעה נוספת של נסיעה ומגיעים אל העיר אנסי, הצרפתייה הקטנה הפרחונית והרומנטית.
מתחילים לחפש את הדירה ששכרנו, עניין שמתגלה כמשימה לחדר בריחה רק הפוך... את הרחוב מצאנו, מספר הבית היה מוסתר. תשאול קצר בגלידרייה הסמוכה והגענו לדלת עץ גדולה - קוד סודי ראשון, מסדרון ארוך מוביל לחצר אחורית עם מדרגות חשודות לקומה השנייה. הדירה לא כאן. חוזרים למדרגות החשודות ועולים עוד קומה. המפתח אמור להיות בתוך קופסה עם קוד סודי נוסף. ליד כל הדלתות מותקנות קופסאות דומות. מנסים שלוש דלתות שונות, מעירים תייר המום מאנגליה ואז נפתחת דלת הקסמים ואנחנו סוף סוף בפנים!
לדירה כזאת אני מוכנה לברוח תמיד, ממש במרכז העיר העתיקה, מעוצבת מאוד לטעמי, נקייה וקרובה לכל מקום חשוב בעיר.
וזה הנוף מחלון הדירה -
מריה לא יישנה ולא נחה שומרת עלינו ביום ובלילה
הסמטאות של אנסי העתיקה בלילה
וגם ביום
ארמון דה ל'איל, הנקודה המצוירת והמצולמת ביותר בעיר, לוקיישן מועדף על זוגות לצילומי חתונה, נבנה במאה ה- 12 במקום שבו מתפצל נהר תיו לשניים ויוצר אי. הארמון שימש בעבר כבית כלא (פחות רומנטי) והיום מוזיאון.
בתמונה למעלה, צילום הארמון מסוף המאה ה-19 מתוך אתר התיירות של אנסי.
גדות הנהר תיו שוקקות חיים והן הלב הפועם של העיר, הכל צבעוני, פורח ומלא במסעדות ובתי קפה
ראשון בבוקר מתעוררים ליום של שוק ברחובות העתיקים הסמוכים לדירה. מסתבר שאת הדוכנים של השוק לא בונים הגמדים בלילה בשקט בשקט אלא צרפתים גדולים וקולניים בשש בבוקר.
שווקים זה הדבר שאני הכי אוהבת לצלם, תמיד זה מצליח!
כאן בשוק יש באמת הכל ומכל הצבעים והריחות - לחמים גבינות ירקות נקניקים וכל מיני פיצ'יפקס מיד ראשונה ושנייה (שמור כמו חדש מרופא..)
בוקר נעים עם המולה של רוכלים, טעימות והמון דברים טובים שאנחנו קונים לפיקניק להמשך היום.
יוצאים ליום של טיול סביב אגם בורג'ה שהוא האגם הטבעי הגדול ביותר בצרפת. נסיעה של חצי שעה ואנחנו באקס לה בן.
המרכז העתיק באזור הקזינו והמרחצאות מקסים ומלא כיכרות פורחות, אבל אנחנו נמשכים לאזור הנמל למרות מזג האוויר הסגרירי. הנוף הערפילי של האגם פשוט נפלא ואחרי שהזענו את עצמנו בחום של יולי אוגוסט הישראלי, הקרירות האירופאית בהחלט מרעננת. כשמתחיל לטפטף נכנסים לקפה הקרוב La Brasserie Le Skiffpub בעיקר בגלל העיצוב הפנימי המסורתי והנוף מבעד לחלונות.
בין שני הנמלים של אקס לה בן מקשרת שדרת עצי דולב יפיפייה שהפכה לאחד המקומות המזוהים ביותר עם העיר
ממשיכים להקיף את האגם מדרום ועולים צפונה על הרכס המערבי דרך גני ארמון פריאור, שם חבורה של ילדים צרפתים חוגגת יומולדת ולא מתרגשת מרסיסי הגשם, עוברים דרך כפרים יפים וקצת רדומים, דרך מנזר הוטקומב מהמאה ה-12 שבו נהגו לקבור את נסיכי בית סבואה ולבסוף מגיעים אל הכפר העתיק שאנז.
בקיץ הכפר שאנז מלא בתיירים מקצה לקצה ועכשיו הוא נראה קצת שומם, וכמו בפעמים נוספות במהלך הטיול עולה השאלה מתי הכי כדאי לטייל...
להגיע בעונת התיירות שבה הכל פתוח, הצבעים עזים ומזג האוויר מזמין לשבת במרפסות בתי הקפה ובטבע, או מחוץ לעונה כשאין עומסים של תיירים, שפת המקום היא זו שנשמעת ברחובות, ורבים הכפרים והעיירות שבהם מתקיימים אירועים שפונים לקהל הבית ופחות לתיירים, אז מה עדיף?
שאנז הוא כפר קטן ועתיק שיושב על גדות נהר הרון בדיוק בנקודת החיבור שלו עם תעלת סוויאר שמחברת בינו לבין אגם בורג'ה.
האזור העתיק נמצא מדרום לתעלה וכפר נופש של קרוואנים נמצא בצידה הצפוני כאשר גשר קמור מאוד מעץ וברזל ירוק מחבר בין הגדות.
צעידה לכיוון הנהר לצפייה ב"לוק" שמשווה את גובה המים למעבר סירות, כיכר חביבה, רחוב עתיק מרכזי, מסעדות וחנויות בוטיק קטנות ותנור אחד עתיק שנקרא "תנור הכפר" ומשמש כבר כמה מאות שנים לאפיית לחם. וזהו. אלו האטרקציות המרכזיות שיש לראות, אבל כמה קסם יש במקום המטופח הזה!
הדרך חזרה לאנסי עוברת על רכס ההר בכבישים מפותלים וצרים, שהנהיגה בהם מצריכה ריכוז מלא במיוחד לנוכח ריבוי רוכבי האופניים הנחושים והנחושות עם השרירים המפותחים מידי ברגליים..
כ- 16 ק"מ לפני ההגעה לאנסי נמצא הכפר הקטן אלבי סור שרן, הכפר התפתח לצד הנהר שרן, במקום שבו נבנה במאה ה-18 גשר שעליו עברו השיירות בדרכן מאנסי לשאמברי.
בכניסה לכפר ישנו חניון גדול לפני הכניסה אל האזור העתיק ומשם אנחנו עולים לרגל אל הכיכר המרכזית.
הכיכר המקסימה מוקפת בבתים מימי הביניים שבהם ארקדות עם קשתות המגינות על ההולכים. בעונת הסתיו ובמיוחד בשעות הערב המקום די שומם, למזלנו הגענו בדיוק בזמן לשמח חתן וכלה!
בחלק הבא תוכלו לקרוא על המשך הטיול באלפים הצרפתיים.
כאן תוכלו למצוא קישור לדירה המקסימה שלקחנו באנסי.