חלק שני - האלפים הצרפתיים
לפני שאנחנו נפרדים מאנסי ומתחילים לטפס אל האלפים ירדתי לקונדיטוריה השכונתית לרכוש לנו אנרגיית בריאות שתתלווה לקפה של הבוקר
נפרדים בלב כואב גם מהגלידרייה המעולה שממש מתחת לדירה. רק בשעות הבוקר היא ככה ריקה..
במרחק של כ-16 ק"מ מאנסי, מעל העיירה מנטון, נמצאת טירה נהדרת בשם מנטון סנט ברנרד שיש האומרים שהיא הטירה שנתנה את ההשראה לוולט דיסני ב"יפיפייה הנרדמת". הטירה שנמצאת עדיין בבעלות צאצאי משפחת מנטון נפתחת לביקורים רק בשעות הצהריים אך אנחנו מחליטים לטפס בכל זאת ולראות אותה מקרוב מבחוץ
אכן טירה מהאגדות, סגורה ומוקפת חומה, ואנחנו במבצע מורכב שלא היה מבייש את סיירת מטכ"ל מנסים להציץ אליה מבעד לשיחים והעצים..
בתוך סבך השיחים אנחנו פוגשים זוג ישראלים, כנראה גם הם בוגרי היחידה...
במרחק של כעשר דקות נסיעה לכיוון האגם אנחנו מגיעים אל העיירה Talloires
טלואר היא עיירה קטנה עם גישה לחוף נחמד שבו המדשאות והספסלים מגיעים כמעט עד לקו המים. מקום מושלם בשביל לבדוק את איכות הלחמים והגבינות שארזנו מראש.
עטופים בבגדים חמים ובצעיפים צפינו בהשתאות במקומיים עם עור ברווז נכנסים למים הקרים ושוחים עם ברווזים אמיתיים
כשאני מתכננת טיול לעצמי אני מנסה להכניס לתכנית כמה שיותר מקומות לביקור בשביל שאוכל לדעת בדיוק לאן אני שולחת את המטיילים שלי. בטיול זוגי אני מספיקה את רובם וככל שנוספים בני משפחת או חברים כך "התפוקה" יורדת... לכן אני מדגישה לעצמי את נקודות הברזל בכל יום (וגם הברזל, כמו הבננות לפעמים מתכופף ) את תצפית קול דה לה פורקלאז סימנתי כמאסט ואנחנו מתחילים לטפס אל ראש ההר.
אומרים שכשווינסטון צ'רצ'יל הגיע לאגם אנסי הוא אמר שזהו "הנוף הכי יפה על פני האדמה" אז עלינו לראות אם גם מלמעלה הוא צדק.
והוא צדק.
סביב נקודת התצפית יש מסעדות, חנות מזכרות מקסימה שיצאתי ממנה עם מגש פח צבעוני, מלון עם מסעדה במרפסת הפונה אל הנוף וכר דשא שקופצים ממנו עם מגלשי רחיפה.
בהחלט שווה את הנסיעה בכבישים המפותלים למעלה!
השעונים מחנות המזכרות והמגש שחזר איתי לארץ
הדירה הבאה ששכרנו נמצאת בעיירת המרחצאות ההררית סן ג'רבה לה בן שממוקמת בלב האלפים. בנסיעה אליה עוברים דרך עיירות אלפיניות רדומות ועוצרים לחילוץ עצמות בפרז סור ארלי, העיירה ידועה כמרכז לכדורים פורחים, סיבוב קצר וממשיכים. לאחר נסיעה קצרה נוספת מגיעים אל מג'ב.
הבעיה עם טיול סתווי באזורים האלו של אירופה היא שכל הזמן יש תחושה שהגענו לשם בין לבין. האטרקציות של הקיץ כבר סגורות ואלו של החורף מחכות לשלג ולחגי דצמבר. הנוף מקסים מזג האוויר נוח ותושבי המקום מתרכזים בחיי היום יום שלהם ובחגיגות והשווקים המקומיים וזה מה שאני הכי אוהבת!
כשהגענו למג'ב קיבל את פנינו במרכז עיירת הסקי המקסימה שוק שמכרו בו בעיקר דברים מיד שנייה. הדוכנים הכי מעניינים היו של הילדים ובני הנוער שמכרו ציוד סקי ומשחקים שכבר לא מתאימים לגילם או הדוכנים של המבוגרים שמכרו דיברי וינט'ג שנאספו בביתם. שאר דוכני הרוכלים והסוחרים היו סטנדרטים למדיי.
יצאתי מהשוק עם רכישה מתוקה בארבעה אירו
בסן ג'רבה לה בן דווקא צלחנו את אתגר חדר הבריחה ההפוך בקלות! קוד לכניסה לבניין, קוד לדלת ומפתח מקודד לחניה. הגענו לדירה קטנה ומקסימה, מצוידת הייטב, מעוצבת הייטב, נקייה הייטב ועם מרפסת ונוף אל העיר. אמנם מעט מרוחקת מהמרכז, אבל כפי שהבנו מהר מאוד זה לא היה חיסרון, עקפנו את העומסים כשיצאנו בבקרים לטייל ובערבים במרכז היה די מנומנם ולא מזמין לסיבובים חוזרים ונשנים.
התעוררנו לבוקר יפה עם ראות טובה ויצאנו לכיוון שאמוני ומון בלן - ההר הלבן
לפני שהעננים יחליטו שמספיק לנו עם השמש, מיהרנו אל תחנת רכבת השיניים, רכשנו כרטיסים, התיישבנו והתחלנו לטפס
אמרנו רכבת שיניים?
מתחילים לטפס אל פסגת ההר
מגיעים אל תחנת הרכבת העליונה. המבנה העתיק שלה והנוף מהמרפסת פשוט עוצרי נשימה במובן הטוב של המילה. בהמשך כשאטפס במדרגות העולות ממערת הקרח היא כמעט ותיעצר במובן הפחות טוב.
ההר הלבן הוא ההר הגבוה ביותר ברכס האלפים. מלמעלה אפשר לצפות בקרחון שנחשב לארוך ביותר באירופה ונקרא מר דה גלאס.
התצפית המרשימה מהמרפסת לכיוון הקרחון מגלה גם מציאות עגומה. חלפו יותר מעשרים וחמש שנים מאז הפעם האחרונה שעליתי לכאן, אין ספק שהתחממות כדור הארץ נותנת את אותותיה גם כאן, הקרחון נמס ונסוג ונראה ממש פחות מרשים ממה שזכרתי.
הירידה אל מערת הקרח מתבצעת בשני שלבים, רכבל סגור ו-480 מדרגות ברזל. הצצה מלמעלה לכיוון המדרגות שכנעה את נציגת דור המייסדים להישאר בבית הקפה ואנחנו יוצאנו לדרך!
לאורך המדרגות דאגו לסמן מה היה גובה הקרחון בעשורים הקודמים
מערת הקרח נחצבת ומפוסלת בכל שנה מחדש, העיצוב אמור להמחיש את חיי אנשי ההרים במאה ה-19
לעלות 480 מדרגות תלולות מברזל, לא נוחות בעליל ובגבהים שונים זה לא קל בכלל... בדרך ניסיתי להיזכר אם ביטוח הנסיעות לחו"ל שעשינו כולל חילוץ מוסק גם במקרים כאלו. הייתי מוכנה לשבת ולחכות. יקח כמה שיקח.
התמונות האלו שוות הכל
פארק האטרקציות בשאמוני הוא אחד מפארקי השעשועים היחידים שפתוחים בעונה זו. הכניסה היא חופשית והתשלום הוא עבור המתקנים שעליהם עולים בלבד. מיעוט המבקרים בפארק איפשר עליות מרובות ללא המתנה בתור, מה שנקרא - חצי נחמה.
שאמוני יושבת בעמק המוקף בהרי האלפים, בחורף היא הופכת לאתר סקי יוקרתי, אני מאוד אוהבת את העיר, בכל עונה כדאי לטייל במרכז שאמוני היפה, כיכר באלמה עם הפסל המוכר של שני המטפסים הראשונים שכבשו את פסגת המון בלן - ד"ר מישל פאקאר וז'אק באלמה, ציורי הקיר ברחובות הם מהמרשימים שראיתי, קונדיטוריות נהדרות ואווירה תמידית של חופש
לשכת התיירות המעולה של העיר, כאן אפשר לקבל מידע על כל מה שקורה בעמק
מראה הקרחון שהולך ומצטמצם
הפסל האייקוני של שאמוני
בחלק הבא של הבלוג תוכלו לקרא על המשך הטיול באלפים הצרפתיים וההגעה לקנטון ואלה בשווייץ.