המלצה לטיול בקוסטה בראווה, הפירנאים, חבל הבסקים וברצלונה חלק שלישי
אחרי משא ומתן ארוך עם בני המשפחה מחליטים פה אחד שמחר קמים מוקדם כי עומדת לפנינו נסיעה ארוכה לכיוון קרקס גווארני ואם נצא מוקדם בבוקר נספיק לבקר בעוד כמה מקומות בדרך.
בוקר.
המו"מ נכשל והמקומות נפלו מהתכנית בשלב היקיצה.
נסיעה של שלוש שעות ואנחנו מגיעים אל היעד - קרקס גווארני (סירק דה גווארני) Citque de Gavarnie
המקום נקרא קרקס בשל צורתו העגולה, מדובר בקרקס קרחוני מושלם בצורת אמפיתאטרון המוקף מצוקי סלע זקופים לחלוטין, מהם נופלים אל מרכז הקרקס כמה מפלים שבהם גם מפל גווארני, הגבוה במפלי אירופה, קצהו העליון של המצוק הוא גם הגבול עם ספרד.
עם הרכב מגיעים עד לחניון של הכפר גווארני התיירותי ועוצרים לפקנק ולנשנש מול הנוף
הדרך למפל מתחילה בכפר גווארני, משם יוצא מסלול הליכה של כשלושה ק"מ עד למלון מסעדה עם מרפסת נהדרת שפונה אל הנוף, ומשם מתחיל מסלול קשה בעליה שמגיע עד למפל.
ברוב מדריכי הטיולים כתוב שהדרך מהכפר אל המלון היא די מישורית, וככה היא גם נראית במבט מהכפר, הקרקס מולנו ולא הייתה לי שום סיבה להאמין שבעוד כחצי שעה אני צפויה להתחיל להתנשף ולקטר...
החלק הראשון של הדרך אל המפלים עובר לאורך נהר בנוף ירוק נהדר
סיגריות + מקרה ברך = המאספת.
החלק השני של ההליכה אל המלון הוא עלייה בשביל עפר מפותל וארוך. בהתחלה עקפו אותי קשישים אירופאים אז אמרתי לעצמי נו טוב, הם כל החיים שלהם מטיילים על הרים אבל כאשר זוג קשישים ישראלים עבר אותי עם חיוך ובברכת שנה טובה כבר הבנתי את הרמז! כשחוזרים לארץ אני מתחילה לעשות ספורט :(
סוף סוף רואים את האור בקצה העלייה – המלון עם מרפסת התצפית
מנוחת הלוחמים
מכאן והלאה עד למפל הם המשיכו לטפס לבד... מנוחת המאספת זה השלב החביב עלי ביותר ובמיוחד כשהיא מגיעה עם קפוצ'ינו כמו של פעם שמגיע עם הר של קצפת
תצפית מהמפל לכיוון המלון, התמונה באדיבות המטפסים.
חוזרים לכיוון הכפר גווארני, הנוף פסטורלי ומיוחד והחוויה כולה מומלצת לכל מי שמגיע לאזור הפירנאים הצרפתיים ומחפש בילוי של חצי יום בטבע
מאספת גם בירידות
אז אחרי שמצודת הנשרים ופארק החבלים ירדו מהפרק בשלב היקיצה המאוחרת, המשכנו אל העיר לורד Lourdes.
העיר לורד היא העיר הכי נוצרית שביקרתי בה בימי חיי !! כאן שוכן אחד המקדשים המודרניים הגדולים והמיוחדים באירופה, שכל תהילתו נשענת על צעירה בת 14 בשם ברנאדט סובירו, ואם חמישה מליון איש מגיעים לכאן במיוחד כל שנה, לא נגיע גם??
הגענו לקראת ערב למלון ששוכן במבנה עתיק משנת 1904, הלובי וחדר האוכל בעלי פאר של ימים עברו, מרשימים מאוד אך החדרים קטנטנים, סגפניים ואם אתם נזירים זה בול בשבילכם!
מאחר והגענו רק ללילה והמלון היה במיקום מעולה, במחיר מצחיק וכולל ארוחת בוקר הסתגפנו בהכנעה.
אל המקדש העצום יצאנו גם בערב וגם למחרת בבוקר, העיר הייתה עמוסה בצליינים מכל העולם שבאו לבקש ישועה לכל תחלואיהם. תאמינו או לא, אבל הכל התחיל כך-
וואנס אפון אה טיים הסתובבה הנערה ברנאדט במערה ליד הנהר וקוששה עצים, כשלפתע ראתה את הבתולה הקדושה. הסיפור חזר על עצמו כמה פעמים כאשר באחת מהן חפרה ברנאדט את קרקעית המערה ומיד פרץ מהבור סילון של מים נובעים.
מפה לשם הסתבר שהמים שגילתה הנערה הם בעלי סגולות של ריפוי ממחלות קשות ונכויות, מאמינים שהגיעו למקום החלו לספר על מעשי ניסים. בהתחלה הכנסייה פקפקה בעניין כולו ושלחה בישוף לבדוק את נכונות הדברים, לאחר בדיקה ממושכת הוחלט בוותיקן כי הכל אמת ונס הריפוי אכן מתרחש.
עכשיו, אני לא רוצה להיות קטנונית או להתווכח עם ניסים אבל ברנאדט עצמה הלכה לעולמה בגיל 35...
המוני מתפללים מכל העולם מגיעים לשמוע דרשות ליד המערה
מעבר לנהר אנחנו רואים ביתנים עגולים עם אלפי נרות
חוזרים למלון ואומרים יפה לילה טוב למריה וישו שתלויים לנו מעל המיטה.
אחרי ארוחת הבוקר יוצאים שוב לראות את המקדש והכנסייה באור יום. המתחם כולו מרשים ביותר!
רחבת המעיין מלאה באנשים גם ביום
החנויות בלורד מלאות בכל מיני איקונות נוצריות, מלאכים ובקבוקי פלסטיק לאיסוף מים מהמעיין
מלא מלא מריות
היעד הבא שלנו הוא העיר סן סבסטיאן שלחופי מפרץ ביסקאיה שנפתח אל האוקיינוס האטלנטי. אך עוד לפני שעוברים את הגבול מצרפת לספרד עוצרים בעיירת החוף המקסימה סן ז'אן דה לוז Saint Jean de Luz
סן ז'אן דה לוז התגלתה לנו כעיירת חוף מקסימה, המדרחוב הראשי נקרא גמבטה והוא מקביל לטיילת החוף
הכיכרות היפות מלאות בבתי קפה ודוכני אומנים בעיקר ציירים, עצים ומבנים עתיקים
כיכר לואי ה- 14
לואי ה-14 מלך צרפת התגורר בעיירה וכאן בכנסיית סן ז'אן בטיסט נשא לאישה את הנסיכה מריה תרזה בתו של מלך ספרד.
בתמונה ניתן לראות את ביתו המפואר של לואי מבצבץ מעל לעצים ולשמשיות
בין הים לנמל נמצא ארמון הנסיכה, בו התגוררה מריה תרזה עד לנישואיה למלך (אני דווקא הייתי נשארת כאן..)
טיילת ז'אק טיבו
חוזרים אל כיכר לואי ה-14 דרך סמטאות קטנות, לכל הבתים יש תריסי עץ אדומים וברחוב חנויות יפות
אחר הצהריים מגיעים אל הדירה ששכרנו בסן סבסטיאן. אם יש דירה מדהימה שהשאירה עלינו הכי הרבה רושם בטיול, זו הדירה הזאת.
מיקום מושלם, חניונים ציבוריים קרובים, מעדניות במדרחוב הסמוך, בעלת בית חביבה ודירה יפיפייה מאובזרת הייטב ועם מכונת כביסה שנזקקנו לה אחרי כל כך הרבה ימים של הליכות וטיפוסים
מחלון הדירה רואים את הגן הציבורי שנמצא מעבר לכביש, צמחיה מגוונת, שבילים, ספסלים וברבורים. מושלם לבריחה עם סיגריה :)
הברבורים חיכו לי בטיולי הבוקר
סן סבסטיאן היפה נקראת גם דונוסטיה. היא יושבת סביב מפרץ מקסים שנקרא מפרץ הצדף La Concha , עיר נופש אלגנטית ואופנתית, בכל אחד מקצוות המפרץ מתנשאת גבעה עם מגדל, בין השתיים נמצא אי קטן בשם איסלה דה סנטה קלרה Isle de Santa Clara .
המרכז המרתק של העיר נמצא באזור העתיק שנקרא פארטה וייחה בצדו הצפון מזרחי של המפרץ. סמטאות קטנות וצפופות מלאות בחנויות קטנות, בתי קפה, מסעדות רבות וטאפאס בארים הפתוחים עד לשעות הקטנות של הלילה.
במרכז העיר העתיקה נמצאת כיכר יפה שסביבה מרפסות צהובות, עמודים ותריסים צבעוניים. הכיכר נקראת פלאסה דה לה קונסטיטוסיון Plaza de la Constitucion , המספרים שעל המרפסות מעידים על התקופה שבה הכיכר שימשה כזירה למלחמות שוורים, המארגנים מכרו כרטיסים בהתאם למספרים שעל המרפסות.
במרחק של שני רחובות מכיכר קונסטיטוסיון נמצאת כנסיית סנטה מריה המרהיבה שחזיתה המגולפת נבנתה בסגנון הבארוק בשנת 1743. הנקודה שבה נגלית הכנסייה מהרחוב הצר נחשבת למקום המצולם ביותר בעיר.
למרגלות הכנסייה המולת צעירים שמחה שנוהרת לכאן מכל הפאבים שבסביבה
סן סבסטיאן נהדרת. לא טעמנו ממנה מספיק ואין ספק שעוד נחזור אליה בעתיד.
הבקרים אצלנו במשפחה זה אזור זמן מתמשך. את מספר הפעמים שאני שואלת "זזנו?" קשה לספור עם שתי ידיים שמונות מספר אצבעות סטנדרטי וכך בשעה לא סבירה אנחנו יוצאים לכיוון בילבאו
בילבאו Bilbao היא העיר הגדולה ביותר בחבל הבסקים, (מעל 350,000 תושבים) עיר תעשייתית בעלת נמל מסחרי חשוב . עיר פורחת –אך לא יפה או מעניינת במיוחד. עיקר הביקור בעיר הוא במוזיאון גוגנהיים .
מוזיאון גוגנהיים Museo Guggenheim שנפתח בשנת 1997 שינה מאז את פני העיר, הפך לסמל ליכולת למהפך בעיר בזכות מבנה מיוחד אחד.
האדריכל האמריקאי פרנק גרי יצר כאן בניין עתידני העטוף בכ- 60 טונות של טיטניום בעובי של שלושה מילימטרים, מרשים במיוחד! יש האומרים כי הבניין עצמו מעניין הרבה יותר מהתערוכות לאומנות מודרנית שמוצגות בתוכו.
ברקע - גשר פואנטה דה לה סאלבה
בכניסה למוזיאון עומד פסל הכלב העטוף בצמחייה, גובהו 13 מ' וגם אותו עיצב אמן אמריקאי, בשם ג'ף קונס
מסתבר שגן משחקים מעוצב וקרוב יכול להתמודד בכבוד מול הרצון של דור ההמשך להיכנס למוזיאון
במרחק של 45 דקות מבילבאו נמצאת הנקודה שסומנה אצלנו ככוכבת הגדולה של היום – דרגונסטון!!
כצופים מושבעים של הסדרה משחקי הכס היה ברור לנו שאנחנו לא מפספסים את המקום שבו צולמו סצנות רבות מהעונה השביעית.
המקום שימש כמקום מושבה של שושלת טארגאריין משפחתה של דינאריס, ולמרות שצילומי הטירה עצמה נעשו באולפן, צילומי החוץ היו במנזר סן חואן דה גאסטלוגאצ'ה שנמצא על אי שמחובר ליבשה בגשר אבנים כאן בחבל הבסקים.
אל המנזר לא ניתן להתקרב עם הרכב. ירידות ועליות רגליות הן הדרך היחידה להגיע אליו.
מבט קצר מהכביש לכיוון האי גרם לרוב בני המשפחה (שלא צפו בסדרה) להצהיר ש"מכאן דווקא רואים לא רע" ו"תלכי, תלכי, אנחנו נחכה לך עם בירה במרפסת של המסעדה".
וכך יצאנו לדרך הבן הבכור, אני, הסיגריות, ההתנשפויות, הקרע במיניסקוס והנחישות.
עדיין מתקשה להאמין שאגיע עד לשם... אבל תחכו לסוף, כמו בסדרה גם בחיים אסור להיכנע לספוילרים
ריבוי התמונות מעיד על כמות העצירות להסדרת הנשימה.
מקווה שלא היה כתוב כאן משהו חשוב
הסלעים המרשימים ברצועת החוף, גם כאן צולמו חלק מהסצנות בסדרה
מתחילים לעלות על גשר האבנים וכאן כבר המראות ממשיים ומזכירים תמונות מוכרות
שתי טיפות מים
ג'ון סנואו בזמנים שהחורף לא הגיע
אז כן, הגעתי עד למעלה! מרוב גאווה הבטתי לאחור לצפות בסיפוק בדרך הקשה ואז זה תפס אותי. שום דרקון לא יגיע להחזיר אותי אל הרכב ואת כל המדרגות האלו אני צריכה לרדת ואז לעלות אל קצה ההר שממול.
הסתובבנו סביב המנזר הקטן, שאפנו את אוויר האוקיינוס, הבטנו בנוף המרשים או בקיצור שרפנו עשר דקות למעלה והתחלנו את כל הדרך הארוכה חזרה...
בחלק הבא והאחרון של הטיול הסתוי שלנו בספרד תוכלו לקרא על ברצלונה והדרך הארוכה אליה מחבל הבסקים