פוסט נצנצים, אוכל, שווקים ושאר מקומות מעניינים
חלק ראשון
"עוד לא היינו בלונדון בתקופת הכריסמס" אמרתי לבעלי מיד כשחזרנו מטיול משפחתי גדול בספרד
הוא - יש עכשיו כרטיסים במחירים טובים?
אני - # @ & % $ ??..??..?? :(
טוב, גם בבודפשט לא היינו בחורף...
כך נפלה ההחלטה, גם לונדון נפלה איתה ובודפשט עלתה על המפה.
ההכנות לטיול כללו קריאת בלוגים של טיולים בעיר, סימון מקומות במפה של גוגל, חידוש הביגוד התרמי במחיר מופקע ותליית לו"ז על המקרר שבו כתובים כל החוגים וההופעות של הקטנה
עולים למטוס, נפרדים מבן גוריון ונוחתים בשעות אחה"צ בבודפשט שמאוד התרגשה והתקשטה לכבודנו!
כששוכחים להזמין ארוחה צמחונית במטוס מגיעים אל היעד מאוד רעבים .. ארוחת ערב ראשונה במסעדה האיטלקית פסטה בסטה החמימה וטעימה (רחוב ואצי אוצה)
המלון שלקחנו לשבוע שלם ממוקם בצורה מושלמת על רחוב הואצי אוצה שהוא המדרחוב הראשי והתוסס. מלון פשוט, חדרים מרווחים, במחיר מצוין וכולל ארוחת בוקר
השירות היה מאוד אדיב ולמרות שארוחת הבוקר לא הייתה מגוונת היא סיפקה אותנו בהחלט.
וזו התמונה שצילמתי בבוקר מהחלון בחדר
לוקח לה זמן לגברת בודפשט להתעורר בבוקר. למרות שאורות החג דולקים ברצף 24 שעות ביממה, בבוקר הכל רגוע ושקט ואני בכל יום בשעה מוקדמת יוצאת לסיבוב ברחוב ואצי ובודקת שבעלי החנויות תולים את מרכולתם ומתכוננים לטירוף היומי של החג.
הכל בסדר, הם מוכנים אפשר לצאת לדרך!
היום קבענו עם חברים לצאת לסיור בבניין הפרלמנט, הסיור בעברית מתקיים בשעות הצהריים (יש להזמין מקום דרך אתר האינטרנט)
מהמלון יצאנו לכיוון כיכר ורשמארטי המרכזית שבה מתקיים שוק חג המולד הגדול. השווקים בעיר נפתחים כבר בעשר בבוקר, האווירה רגועה ושונה מאוד משעות הערב ואנחנו מחליטים לפתוח את הטיול עם העמסת סוכר פחמימות וקפה בקונדיטוריה הוותיקה והאלגנטית סאמוש Szamos.
שלא נחסר.
גשר השלשלאות
אנדרטת "הנעליים על הדנובה" נמצאת בדרך לפרלמנט על גדות הנהר, היא הוקמה בשנת 2005 במטרה להנציח את זכרם של מאות היהודים שהועמדו בשורה, נורו בגבם ונפלו אל מותם בנהר. זו אנדרטה מאוד עוצמתית שמעבירה את המסר בצורה ברורה.
בלוחות ההסבר שהוטבעו על המדרכה לא מוזכר שהקורבנות היו בעיקר יהודים, דבר שעורר ביקורת רבה על גישת ההונגרים לשואה. זו לא תהייה הפעם האחרונה שנפגוש סילוף מסוג זה בטיול.
בנין הפרלמנט הוא אחד המבנים המרשימים מבחוץ ובמפנים
וכאן נתפסתי בפוזה של מדריכת טיולים
בניין הפרלמנט - אורסאגהאז - הוא סימלה של הדמוקרטיה ההונגרית והמבנה הגדול ביותר במדינה. הוא נבנה בין השנים 1885-1904, גובה כיפתו 96 מטרים, רוחבו 268 מטרים והא מכיל 691 חדרים!
נכנסנו אל אזור הקבלה, קיבלנו מדריך שמע שמכוון לשפה העברית ויצאנו עם המלווה לדרך. עלינו במדרגות מפוארות עברנו בפרוזדורים ואולמות מוזהבים וחשבנו שאנחנו בדרך למקום שבו גם נתחיל לשמוע הסברים.. רק לקראת אמצע הסיור המלווה שמה לב שלא הפעילה את מכשיר השמע...
אז עמדנו באולם הכיפה וליד טור המדרגות הראשי והספקנו את מה שהספקנו.
בסך הכל צנועים ההונגרים האלו, נגיעות של זהב פה ושם, לא מוגזם בכלל.
אולם המליאה
החצר הפנימית מבעד לחלונות הויטראז'
"תשמרו על הדגל" זו אמירה מסורתית אצלנו בבית לפני שיוצאים לנסיעה ארוכה, עכשיו גם ראינו איך היא אמורה להתבצע, ברצינות גמורה בדייקנות ובלי שמץ של חיוך על הפנים.
הפנמנו.
ממשיכים אל כיכר החירות. כאן עמד בעבר מבנה ששימש את החיילים האוסטרים ובו נערכו הוצאות להורג של מתנגדים למשטר. הבולט שבהם היה לאיוש באטיאן, ראש ממשלת הונגריה העצמאית, שהוצא להורג ב-6 באוקטובר 1849.
בכיכר יש כמה אנדרטאות זיכרון ואחת חדשה שמעוררת מחלוקות עזות סביבה.
האנדרטה הוקמה ביולי 2014 לזכר קורבנות הכיבוש הנאצי. בפסל נראית הונגריה התמימה כקורבן של הנשר הגרמני, דבר שלדעת המתנגדים משקף את התפיסה החדשה בהונגריה כאילו אין לה שום אחריות או חלק ברצח.
מול האנדרטה הוקם מיצג מחאה ע"י המתנגדים לה והוא כולל חלוקי זיכרון, חפצים תמונות ומסמכים אישיים של אנשים שנרצחו או נדחפו אל מותם ע"י ההונגרים עצמם, מארגני המחאה מבטיחים להמשיך בדרך זו עד שתפורק האנדרטה השקרית.
משנים אווירה ופוסעים לכיוון בזיליקת סנט אישטבן ושוק חג המולד שברחבת הכניסה וברחובות הסמוכים ואין טוב יותר מיין חם ומתוק להשבחת האנרגיה!
נכנסים אל הבזיליקה המפוארת סנט אישטבן (יש הכותבים אישטוון) שנבנתה בסגנון ניאו קלאסי מרהיב
גם כאן כמו בפרלמנט, מינימליזם הונגרי מאופק...
איך הכומר מצליח לשמוע שני וידויים במקביל? לא נשמע לי אמין.
ודווקא רציתי להתוודות שבודפשט שברה לי את הדיאטה
שוק חג המולד ובמרכזו זירת החלקה על הקרח
ליד הבזיליקה נמצאת גלידריית הפרח Gelatro Rosa שנפתחה בשנת 2005 ועשתה לה שם עולמי בזכות הסידור המקסים של הגלידה בגביע אבל לא פחות מכך גם הטעם (הפיסטוק חלומי!)
הבזיליקה מוארת בשעות החשיכה
נכנסנו להתחמם קצת בגלריית התלת מימד. חביב לצעירים, לילדים ולאנשים שזורמים.
הצטלמנו בפוזות מביכות כי כבר נכנסנו
על הצנצנת של הטיפים טיפ לחיים
הדוכנים של חג המולד כל כך קיטשיים ססגוניים ומזמינים אותי לצלם אותם שזה ממש פשע לא לצרף לכאן כמה תמונות שלהם
וכאן גיליתי את עצמי בתוך המראה..
מכאן דגמנו קיורטוש אחד שמצא את סופו העגום אחרי יומיים בפח של החדר במלון
ערב - מאחר והמלון שלנו נמצא חמש דקות הליכה ממסעדת פור סייל הידועה ניסינו את מזלנו – שני זוגות בלי תור מוזמן מראש.
המתנה סבירה של עשרים דקות לשולחן, הבהירה לנו שחזרנו לישראל. חוץ מזוג אחד יפני שלא הבין איזה דיאלקט של הונגרית מדברים כאן ואיך כל אורחי המסעדה מתקשרים אחד עם השני...
העיצוב של הפאב / מסעדה מאוד מיוחד, אלפי מכתבי תודה בכל השפות מודבקים על הקירות והתקרה. זוג זמרים לא רעים בכלל שרים ומנגנים שירים אמריקאים מוכרים ובגזרת האוכל – מזמיני הבשר נהנו מאוד ואני אכלתי אותה תרתי משמע עם מנה צמחונית בינונית ומטה..
כאן בתמונה למטה תוכלו לראות את זוג היפנים באמצע התמונה, כל השאר משלנו!
היום תכננו לבקר במוזיאון לאומנות שימושית אך מאחר והוא סגור לשיפוצים יצא לנו יום קצת מבורבר שהתחיל בשוק המקורה משם אל קניון בלנה ואחה"צ אל שדרת אנדראשי והרובע היהודי. ד"ר סוס אמר שאם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים הוא רק שכח להזכיר שאם על הדרך מתברברים בסוף כואבות הרגליים. באופטימיות של בוקר יצאנו אל השוק המקורה
השוק שנקרא נאג' ושרצ'אנוק נבנה בסוף המאה ה-19 והוא הגדול ביותר בעיר (כנראה שגם הצפוף) באתר האינטרנט של בודפשט כתוב שיש הבוקר בשוק אירוע מוזיקלי מיוחד לכבוד החג.
בתמונה הבאה תוכלו לראות את האירוע כולו.
השוק מקושט גם הוא לכבוד חג המולד ועמוס עמוס באנשים
פפריקה בשלל מארזים וגם צנצנות חמוצים שהתקשטו לכבוד החג
ממשיכים בטיול לכיוון המוזיאון לאומנות מודרנית שכאמור התגלה כסגור לרגל שיפוצים (התשת רגליים מיותרת) ומשם אל קניון בלנה שעל גדות נהר הדנובה
וינטג'
קניון בלנה מכוסה בשלד של מתכת וזכוכית ומרחוק נראה כמו לוויתן גדול. הקניון עצמו לא מעניין במיוחד אך בקומת המרתף שלו יש גלריות וחנויות וינטג' מקסימות ומלאות בכל טוב
אפשר לפשפש כאן שעות בין כל החפצים הנוסטלגיים ואכן פשפשתי.
מחוץ לקניון – גשר החירות וברקע גבעת גלרט ופסל החירות שבבודה
אוהבת את התמונה הזאת בעיקר כי חרפתי את נפשי בשביל לצלם אותה מאמצע הכביש
אל שדירת אנדראשי שנחשבת למרכזית והיוקרתית ביותר בעיר, הגענו בשעת הדמדומים. אורות החג עדיין לא נדלקו והיא נראתה לנו אפרורית חמורת סבר יקרה ומשעממת, לכן נכנסו לטייל ברובע היהודי
מכיוון שנכנסנו לרובע בסמוך לחנות שוגר Sugar קפצנו לראות על מה כל המהומה. הרבה סוכריות עוגות וקאפקייקס, לדעתי מהומה רבה על לא מאומה, אולי עם ילדים זה יותר מוצלח ואולי השקיעו את כל האנרגיה בשירותים?
ברובע היהודי של בודפשט התגוררו מרבית היהודים של העיר וכאן גם רוכזו שאר היהודים ע"י הנאצים במלחמת העולם השנייה. בשיאו התגוררו כאן קרוב ל-70 אלף יהודים, מרביתם נרצחו במחנות ההשמדה. למרות שהחלו ברובע שיפוצי מבנים עתיקים עדיין ניתן לראות בתים מתפוררים ועזובה, לעומתם יש כאן בתי כנסת מפוארים, מעדניות כשרות מסעדות ומקומות בילוי שוקקי חיים והאווירה מאוד נעימה.
בדרכנו חזרה למלון עברנו ליד בית הכנסת הגדול ואנדרטת הערבה הבוכייה, אליהם נגיע גם מחר לסיור מודרך.
עצרנו לנשנש באחת המסעדות, מעניין מה קורה שם בקומת המרתף...
לא בדקנו.
בחלק הבא של המסלול תוכלו להצטרף אלינו לסיור ברובע היהודי, באי מרגיט ובגבעת בודה, שם ירדנו למרתפים עם מפלצות מסוג אחר.
קישורים -
אתר האינטרנט של הפרלמנט, דרכו אפשר להזמין מקומות לסיור.
גלריה תלת מימד 3D